פרק ד' - המטבח
עם כל הכבוד לאנשים ולכיף - המחנה, כמו הרבה דברים אחרים, צועד על קיבתו. זו אולי הסיבה שאוהל מטבח תמיד היה הלב, או לפחות הפופיק, של המחנה.
לחלקנו, כמה מהחוויות הזכורות ביותר במחנה קרו בעת הכנת ארוחת הערב, בזמן קילופי תפוחי אדמה או בגלגול הסושי המיתולוגי ב-2008 (שלא לדבר על סשן הריקודים הסוער לצלילי חמת חלילים).
המטרה היא אוכל, אבל המטבח הוא מקום של שירה ומוזיקה, מסאז'ים ספונטניים, יצירתיות ושיחות ערות סביב ארגז סלק שצריך לקלף. ואם במקרה מתגנב בקבוק לימונצ'לו לסביבה, זה רק משביח את הטעם.
אז גם אם לפעמים האורז קצת נשרף, וגם אם יש גבול לכמה פעמים אפשר לאכול מצה עם טחינה - היכונו היכונו למטבח.
נתראה בפרק הבא.