159
 
159

עוד 5 ימים - הילדים


159
 פרק ה' - הילדים

כשהמחנה רק נולד בתחילת שנות ה-2000, וכולנו היינו סטודנטים צעירים (אני עדיין הייתי בצבא במחנה הראשון שלי...) ורווקים, ילדים לא היו אוכלוסייה מרכזית. היו כמה אנשים (דני, ענת) שכולנו הסתכלנו בהשתאות איך הילדים שלהם מגיעים שנה אחרי שנה למדבר ומשתתפים בפעילויות של כולנו. אבל ככל שצמחנו וגדלנו והתבגרנו, יותר ויותר אנשים הפכו לזוגות ואז למשפחות ואז למשפחות מורחבות.




הילדים מביאים איתם קסם חדש והיפלאות מהטבע, מהאנשים ומהילדים האחרים - ילדים של מחנה הם ילדים מיוחדים. אבל הם גם מביאים איתם אתגרים לא פשוטים: איך מחלקים את הזמן בין עבודה במחנה לטיפול במשפחה, איך שומרים עליהם שיהיו בטוחים ושמחים, איך נותנים להם להרגיש חלק מהכלל ונותנים מקום גם להורים וגם למי שאינם הורים (עדיין). צריך להתקיים פה איזון שנותן מקום לכולם ומאפשר לכולם להרגיש חלק, לתרום, לנוח ולשמוח.




בשנים האחרונות הקמנו מתחמים לפעילויות ילדים, עשינו סדנאות (יצירה ואחרות) שמיועדות לילדים, התאמנו את המטבח (כדי שלמרות זמני הארוחות מותאמי סבבת המדבר יהיה אוכל מותאם ילדים בזמנים הנכונים) ושיתפנו את הילדים ככל האפשר בפעילויות הכלליות. מה יהיה השנה? מה שכולנו ניזום ונעשה (יש צוות ילדים ומשפחות ואתם מוזמנים לפנות אליו). בשנה שעברה אפילו עשינו הצגת ילדים ("דירה להשכיר", בקרוב ה-DVD), ילדים היו מלצרים בארוחת הערב ובקיצור - הכל אפשרי!




אז בתור אבא לשתי ילדות שגדלו עם המחנה ולא יכולות לחכות כל שנה לחזור לשם - גם אני כבר לא יכול לחכות.


נתראה בפרק הבא..

נ.ב.
הפעם כל התמונות הן של מיכל אביב המוכשרת.